נקודת מבט קצת שונה על קוביות העץ
אנחנו מכנים אותן 'קוביות עץ' למרות שבערכה קיימות צורות אחרות של מבנים, תיבות, מנסרות וגלילים, למעשה בערכה המקורית לא קיימות קוביות במובן ההנדסי. באנגלית הן מכונות wooden blocks שפירושו המילולי הוא 'לבני בניה'.
האיש שפיתח אותם בין 1838-1840 היה פרידריך פרובל. אשר ייסד את גן הילדים הראשון בעולם.
למעשה 'לבני הבנייה' הוא המשחק הראשון שנוצר לילדים. לפניו היו צעצועים, כמו בובות, עגלות, וצעצועים על גלגלים ואף משחקים שונים שילדים שיחקו. אך לא היה משחק שהיה מכוון לילדים ונועד לפתח אצלם עקרונות של חשיבה או מיומנויות למידה.
מה כל כך מיוחד ב'לבני הבנייה' האלה?
אם ננסה להבין מה עבר במוחו של 'פרובל' כשהוא יצר את 'לבני הבנייה' אנחנו נצטרך להביט אל עברו.
'פרובל' למד מדידת קרקע ויערנות בנוסף הוא הושפע רבות מגישתו של 'פסטלוצי' השוויצרי שנחשב לאבי הפדגוגיה המודרנית. הוא נחשף לגישתו של הפילוסוף 'פרידרך הגל' שלשיטתו כל 'מושג' קונקרטי או מופשט כולל בתוכו מרכיבים נוספים.
מהרקיחה של כל המרכיבים האלה יצר 'פרובל' את 'לבני העץ'
'פרובל' הבין שכל דבר חייב להישען על יסודות מוצקים. הלא הוא עסק במדידת קרקעות שנועדו לבדוק את עמידותם לבנייה, כבישים וכו.. .
אם כך מהן היסודות של החשיבה? איך בכלל ה'חשיבה' מתפתחת? אם נתבונן בהתפתחות של השפה נראה שבתחילה הוגה התינוק הברות באופן שרירותי. סוג של אימון מיתרי הקול. הוא משמיע קולות שלאיטן מקבלות משמעות. לאחר מכן הם נהפכים למילים, בהמשך למשפטים ולבסוף לשפה שלמה. כשקיימת שפה, אפשר לפרק את מרכיביה וליצור משפטים חדשים. ילדים נהנים להמציא מילים. הם מאוד יצירתיים בשפה.
הדרך הזאת שבה אבר אחד במקרה של שפה 'קול' שממנו מתפתחת מערכת שלמה קיים למעשה בכל תחום שאנחנו מכירים.
המושגים שמשתמשים בהם לניתוח והבנת תהליכים אלו מכונים 'דדוקציה (מן הכלל אל הפרט) ואינדוקציה (מן הפרט אל הכלל).
אנחנו יכולים לראות בהברות בודדות היוצרת מילה את המבנה ה'אינדוקטיבי' ואילו בפירוק משפט למילים 'מבנה דדוקטיבי'.
למעשה 'דדוקציה' ואינדוקציה הינם היסודות של כל חשיבה.
יצירתיות מתרחשת כשאנחנו לוקחים 'אבר' ממבנה כלשהו ואבר ממבנה אחר ויוצרים משהו חדש.
איך מתחברים כל הדברים הללו ל'לבני הבנייה'. תתבוננו היטב בלבנים. שימו לב שהצורה הבסיסית ה'ריבוע' (תיבה עם בסיס ריבוע) היא מורכבת למעשה משני משולשים ישרי זווית. התיבה המלבנית מורכבת משלשה ממנסרות משולשות, היא אף מורכבת משני תיבות עם בסיס רבועי, ארבע תיבות. וכן תיבת ריבועית אחת ושני מנסרות משולשות. למעשה כל גוף מורכב מגופים אחרים. אם תתבקשו להכניס בחזרה את כל הלבנים לקופסה זאת תהיה משימה לא פשוטה כלל ועיקר. אלא שאם תחשבו על תיבה מלבנית, במקרה דנן תשע תיבות מלבניות ותיצרו מהגופים תיבות מלבניות תגלו שהמשימה פשוטה ביותר.
כך בפשטות גאונית הצליח 'פרובל' להכיל את יסודות החשיבה 'דדוקציה' ואינדוקציה' לתוך 'לבני הבנייה'.
לטענתו אם ילד באופן אינטואיטיבי יבין את שני היסודות האלה והם יהפכו להיות חלק מעולמו. העולם פתוח בפניו . הוא יהיה גמיש ויצירתי דיו כדי לממש באופן הטוב ביותר את הפוטנציאל הטמון בו. בדיוק כמו שזרע יכול להיהפך לעץ אם נספק לו את התנאים המתאימים.
התמונות המצורפות ממחישות את הרעיון. תביטו בתמונות ושימו לב איך הצורות מחולקות. הריבוע הוא בדיוק שני משולשים, שני ריבועים ועוד שני משולשים יוצרים מלבן. אפילו שני הגלילים הם למעשה שני מלבנים שהתעגלו. אם ילד לוקח משולש שהוא חלק מריבוע ומלבן שאף הוא חלק מריבוע ומשניהם יוצר משהו חדש, זאת יצירתיות.
רבים מיוצרי סגנונות הבאוהאוס, הקוביזם, הפוטוריזם, דה-סטייל, אמנים כמו בראק, פאול קליי, חריט ריטפלד,רוברט פאן-הט הוף, הארכיטקט פרנק לויד רייט, למדו כולם בגן הילדים שפעל לפי שיטת פרובל. אביו של האמן פול קליי ואף הוריו של קנדינסקי היו אוהדי השיטה.
אלפי ילדים שלמדו ב'שיטת פרובל' שיחקו באותן 'לבני בנייה' ומחנכים אחרים שהמשיכו אחריו ובדרכו, הנחילו בתודעתם של ילדים רכים את הרעיון שכל צורה מסובכת מורכבת מחלקים בסיסיים ופשוטים. המשחק ב'לבני בנייה' פיתח אצל הילדים בצורה שלבית בסיס למחשבה לוגית, גמישות חשיבתית', רצון ויכולת למאמץ ועבודת כפיים, בטחון ביכולתם לפתור בעיות ויכולת לשיתוף חברתי. הדבר המשמעותי והחשוב ביותר שניתן ללמוד מכך הוא עד כמה חיוני וחשוב לחנך ילדים כבר בגיל צעיר, עד כמה משמעותי לספק לילדים הרכים בשנים סביבה נעימה ומיוחדת שבה קיימים אמצעים כמו 'לבני הבנייה' . כי אותם זאטוטים בשעה שניתן להם את היסודות החשיבתיים הבסיסים. הם יגדלו להיות מי שעשוי לשנות ולתקן את העולם.
הכותב פיתח את הגופים ההנדסיים ששימשו בארץ את הילדים בתוכנית ללימוד מתמטיקה המכונה 'שיטת סינגפור'.
נקודת מבט קצת שונה על קוביות העץ | שמעון הניג
